הכרת הנפגע כנכה צה"ל
לאחר טיפול ראשוני בתיק וקבלת זכויות ראשוניות, עובר התיק לטיפול מעמיק יותר. כעת נבדק הקשר הסיבתי הרפואי המדוייק שבין הפציעה לשירות. סביר כי כעת יתבקש מגיש הבקשה להציג מסמכים רפואיים נוספים, כולל העתקים מהתיק הרפואי שלו. התיק יעבור לרופא מומחה מטעם משרד הבטחון או לוועדה רפואית. לאחר שיחוו דעתם מחליט קצין התגמולים האם ישנו בסיס להכרת הפגוע כנכה צה"ל. הכרה כזו תביא לקביעת אחוזי הנכות על ידי ועדה רפואית. ככל שנסיבות הפציעה קשורות לפעילות הנפגע בצבא, כך יסתיים התהליך מהר יותר. הוועדה קובעת גם האם מדובר על נכות זמנית או קבועה. בסוף התהליך יוציא קצין התגמולים החלטה סופית לגבי הנכות: פירוט, שיעור הנכות, האם היא קבועה או זמנית וקריטריונים נוספים המגדירים אותה.
הזכויות הבסיסיות על פי אחוזי הנכות
ישנו כמובן הבדל גדול בין אחוזי נכות בודדים לבין אחוזים גבוהים של נכות. במידה ומדובר בנכות שאינה יותר מ- 10% הזכות היחידה היא האפשרות להגיש בקשה נוספת במידה וישנה החמרה במצב. מעבר לכך לא זכאי מגיש הבקשה לסיוע כלשהו. כאשר מדובר בנכות קבועה שבין 10% ל – 19% זכאי הנפגע למענק חד פעמי על פי אחוזי הנכות. נכות שמעל 20%, זמנית או קבועה, מעניקה לנפגע תגמול חודשי, טיפול רפואי ועזרה בשיקום, כל זאת כמובן על פי שיעור הנכות שנקבע. במידה והנכות זמנית, יעמוד הנפגע שנית בפני ועדה רפואית להחלטה האם להאריך את ההכרה בנכות ובאיזה שיעור. גם כאן, כמו על החלטתה של כל ועדה, ניתן להגיש ערעור לוועדת ערעורים.
לסיכום, תהליך ההכרה בנפגע כנכה צה"ל הוא תהליך ארוך שעשוי להיות מייגע. עם זאת, ככל שפועל מגיש הבקשה באופן יעיל, מגיש את כל המסמכים התומכים בזכויותיו להיות מוכר כנכה צה"ל, מציין את כל הבעיות שנוצרו בעקבות הפגיעה (כולל כאב) ובעיקר לוקח נשימה לקראת תהליך הטיפול בתיק, כך ישנם סיכויים גבוהים יותר להכרה בנכות ובמהירות רבה יותר.
